לרוב אנחנו מגיעים אל התרגול מתוך צורך פיזי, כמעט במקרה.

ויחד עם האינטילגנציה הגופנית שמתפתחת, הגמישות בשרירים, אימון הנשימה, השחרור המפרקי, ההתרווחות של מערכת העיכול, ההתבוננות בהשתנות הבלתי פוסקת של המעטפת הזו, של הגוף, והשליטה היחסית שיש לנו עליו- נובטת סקרנות. כמו אינטואיציה, תחושה שיש פה משהו מעבר.

היוגה רק מציפה.

מאפשרת לנו להוריד את הפילטר. וזו דרך שדורשת שינויים, וטרנספורמציות. דרך העבודה עם הגוף, החזרתיות הזו, שוב ושוב ושוב, מתפתח דיוק מסוים, שבעיני, כשהוא מעמיק, פשוט מייצר עדינות. וענווה, וגם חופש בתוך התרגול. בהתבוננות הבלתי מתפשרת הזו בגוף, והמפגש הכנה שהיא מציעה.

אני מוכירה תודה למוריי - דודי מלכא (הרדוף)

 קמאל בהאט(רישיקש) אדם הראל(ת״א), קרןאור קיצ׳ס(ת״א)

ועוד, ועוד...

על דרך שלא נגמרת, נהר שלא חדל מלזרום לשנייה, על אור גדול, על זכות, ענווה, על לב פועם ועל שיוויון נפש. על נתיב היוגה. 

הכשרות והסמכות-

קורס מורים האתא יוגה 200 שעות (קמאל, רישיקש)

קורס מרוכז תיקונים ותמיכות ע״פ אסכולת האשטנגה יוגה (קרן אור קיצ׳ס,תל אביב)

קורס מורים ויניאסה יוגה 500 שעות  (אדם הראל, תל אביב)

קורס הדרכת פילאטיס מזרן (מרת׳ה, בנימינה)

קורס מורים שנה ב׳ אשטנגה יוגה להוראת סדרה שניה (שני שרון)

***אסיסטינג בקורס מורים 200 שעות (אדם הראל, תל אביב)

היום ובשנים האחרונות- תלמידה מסורה של דודי מלכא, וצועדת בדרך השאדו יוגא.

​

כיום מלמדת מספר שיעורים קבועים בשבוע בסטודיו פראנה יוגה. מעבירה סדנאות וריטריטים, שיעורים במשרדים ושיעורים פרטיים בבית המתרגל/ת.

​

*מלמדת שיעורי ויניאסה לכל הרמות, שיעורי יסודות למתחילים, שיעורי אשטנגה סדרות מלאות, שיעורי יוגה עם תינוקות, שיעורי יוגה נשית.

​

ניסיון בהוראה פרונטלית, וגם, סיפור קטן:

​

במשך שנתיים התרוצצתי הרבה בעיר. בין כל הסניפים של סטודיו ״נעים״ (שהיה לבית נפלא לגדול בו ולרכוש ניסיון), לבין סטודיואים קטנים ומתוקים ביפו היפה בה גרתי. 

ואז הגיעה פציעה מאתגרת, אבל כנראה גם חשובה, שהשביתה אותי למשך חודשיים. בלי ללמד, ובלי לדבר בכלל. היה מתסכל ושקט ומוזר, אבל גם חופש גדול מאוד

כשחזרתי ללמד החלטתי לבחור בית אחד. מתרגלים קבועים. ושיעורים פרטיים כמובן. לעבור דרך ביחד,

ולשמור על הבית..

​

ולהנות מהתחושה הזו, החמימה,

שמעט זה לפעמים הרבה הרבה יותר.